צוואה הדדית

מה בעצם נסגר כאן

שני בני זוג עורכים צוואות שנשענות זו על זו: כל אחד מוריש לשני, ומה שיישאר עובר בסוף לילדים או ליורשים שנקבעו מראש. ההיגיון פשוט — בן הזוג שנותר מוגן, והתכנית לדור הבא נשמרת.

המחיר של ההיגיון הזה הוא גמישות. בדיוק מפני שיש כאן הסתמכות הדדית, החוק מגביל את היכולת לשנות או לבטל, והמגבלה הזאת פועלת גם בחיים וגם אחרי פטירת הראשון.

השאלה שדוחים ומתחרטים

מה קורה לבן הזוג שנותר בחיים אם הוא ירצה למכור את הדירה, לעזור לילד, או להיכנס לזוגיות חדשה? זו לא שאלה תיאורטית, והיא כמעט תמיד עולה — רק מאוחר, כששינוי כבר קשה.

• מה מותר לבן הזוג הנותר לעשות ברכוש שקיבל, ומה נשמר לילדים.
• האם רוצים בעלות מלאה, או זכות מגורים לצד שמירת הערך לדור הבא.
• איך מודיעים על ביטול בחיי שני בני הזוג, ומה נדרש כדי שיהיה תקף.
• מה קורה אם אחד הילדים נפטר לפני ההורים.

מתי זה מתאים ומתי פחות

צוואה הדדית מתאימה כששני בני הזוג באמת רוצים לכבול זה את זה, ומבינים שזה בדיוק מה שהם עושים. בזוגיות שנייה עם ילדים משני הצדדים, או כשאחד מבני הזוג צעיר בהרבה מהשני, לעיתים עדיף מבנה אחר שמשיג את אותה הגנה בלי אותה נוקשות.

לפני שמפקידים או חותמים

שני המסמכים צריכים לדבר זה עם זה. סתירה קטנה בין שתי הצוואות — תאריך שונה, סעיף שקיים באחת ולא בשנייה, הגדרה לא זהה של אותו נכס — היא בדיוק החומר שממנו נבנית התנגדות.

שאלות נפוצות

המשיכו לקרוא בנושאים קשורים