צוואה משפחתית שמונעת סכסוך בין בן זוג לילדים

למה הנושא מורכב יותר בפרק ב׳?

בפרק ב' הבעיה בדרך כלל אינה רק 'מי יקבל כמה'. בן הזוג רוצה לדעת שיוכל להמשיך לחיות בביטחון, הילדים רוצים לדעת שנכסי ההורה לא ייעלמו, ובאמצע יש דירה, חסכונות ורכוש שחלקם נצברו עוד לפני הזוגיות. לכן צריך לתכנן לא רק את החלוקה, אלא גם מה יקרה ביום שאחרי.

השאלות שלא כדאי להשאיר לסוף

• מה שייך למצווה ומה שייך לבן או בת הזוג?
• מי צריך לקבל את הדירה ומי צריך רק זכות מגורים?
• מה קורה אם בן הזוג שנותר בחיים נכנס לזוגיות חדשה?
• מה יקרה אם אחד הילדים נפטר קודם או מבקש למכור?
• האם קיימים הסכם ממון, מוטבים, נכסים בחו״ל או צוואה קודמת?

הקשר בין צוואה להסכם ממון

הסכם ממון וצוואה עושים שתי עבודות שונות. לפני ששואלים מי יורש, צריך לדעת מה בכלל שייך למצווה ומה שייך לבן הזוג. רק אחר כך אפשר לתכנן מה יקרה לחלק שנכנס לעיזבון.

דוגמה מהחיים

לאדם דירה שרכש לפני הקשר, בן זוג חדש ושני ילדים. במקום לכתוב רק 'הכול לבן הזוג ואחריו לילדים', אפשר לבדוק האם הרצון האמיתי הוא להבטיח מגורים לבן הזוג אך לשמר את הבעלות או את הערך הכלכלי לילדים. ההבדל בין המטרות מוביל לניסוחים שונים.

מה עלול להשתבש

• להניח שהסכם ממון לבדו מסדיר את הירושה.
• להבטיח לילדים בעל פה ש'בסוף הדירה תהיה שלכם'.
• לא להגדיר מי משלם הוצאות בתקופת זכות מגורים.
• להתעלם ממוטבים בקופות וביטוחים.
• לא לעדכן מסמכים לאחר זוגיות חדשה או גירושין.